הכוח השקט של תזכורת
מטא־אנליזה של ניסויים אקראיים באורתודונטיה מצאה פחות תורים שהוחמצו בקרב מטופלים שקיבלו תזכורות: סיכוי נמוך בכ־61% להחמיץ תור, בניסויים שאוחדו. תוצאה ששייכת לאורתודונטיה.
התור נקבע לפני כמה שבועות. השעה מגיעה, והכיסא ריק. הסייעת מציצה לחדר ההמתנה, ואז בודקת את הטלפון. בהתראה קצרה כל כך כבר לא ימלאו את החלון, והטיפול של המטופל נדחה עד למועד הפנוי הבא.
לפעמים המטופל פשוט שכח. הודעה שנשלחת מראש היא אחד הכלים הפשוטים ביותר שיש למרפאה, ושאלה הוגנת היא אם היא משנה משהו שאפשר למדוד. השאלה אינה אם תזכורות מרגישות מועילות, אלא אם הן משנות את מה שמטופלים עושים כשבודקים אותן כראוי.
מה עשתה הסקירה
ב־2019 פרסם כתב העת European Journal of Orthodontics סקירה שיטתית ומטא־אנליזה של Mohammed ועמיתים על תזכורות למטופלים אורתודונטיים. החוקרים חיפשו בשישה מאגרי מידע עד ינואר 2018, וכללו 14 ניסויים אקראיים מבוקרים עם 2,078 משתתפים בסך הכול. חמישה מחקרים הוצאו מהסינתזה הכמותית בגלל סיכון גבוה להטיה.
מטא־אנליזה מאחדת את התוצאות של ניסויים דומים לאומדן משותף. זה נותן לממצאים שלה משקל שמחקר בודד אינו יכול לשאת, וזה גם הופך את הגבולות שלה לחשובים באותה מידה.
כפי שעולה מהכותרת שלה, הסקירה בחנה גם את היגיינת הפה וגם את ההגעה לתורים. כאן נעסוק בהגעה לתורים.
איך קוראים יחס סיכונים
בניסויים האורתודונטיים שאוחדו בסקירה, יחס הסיכונים לאי־הגעה לתורים היה 0.39, עם רווח סמך של 95% בין 0.22 ל־0.70, לטובת התזכורות.
יחס סיכונים משווה בין השכיחות של אירוע בקבוצה אחת לבין השכיחות שלו בקבוצה אחרת. בניסויים האלה, יחס של 0.39 פירושו שהסיכוי להחמיץ תור היה נמוך בכ־61% בקבוצות שקיבלו תזכורות לעומת קבוצות ההשוואה.
רווח הסמך מתאר את אי־הוודאות סביב האומדן. הוא רחב, אבל כולו, מ־0.22 עד 0.70, נמצא בצד שמעדיף את התזכורות.
ועוד פרט חשוב: 2,078 המשתתפים הם הסך הכולל של הסקירה כולה, ולא בהכרח המספר שעומד מאחורי התוצאה של אי־ההגעה. הנתונים ברשימה הזאת הם כפי שפורסמו בתקציר הסקירה.
מה היא אינה אומרת
הסקירה עוסקת במטופלים אורתודונטיים ובתזכורות כהתערבות. היא אינה אומדת באיזו תדירות מטופלים מחמיצים תורים במרפאות שיניים באופן כללי, אינה מודדת את הזמן שמושקע בקבלה, ואינה אומרת דבר על מה שמוצר כלשהו ישיג.
אורתודונטיה היא הקשר מסוים, והתוצאה שייכת לו. להעביר אותה לסוג אחר של מרפאה, או להפוך אותה לתחזית, פירושו לבקש מהראיות יותר ממה שהן יכולות לתת.
העבודה שמאחורי תזכורת
מה שהסקירה כן מראה, על פני ניסויים אקראיים ולא סיפורים, הוא שבאורתודונטיה מעשה קטן ושגרתי שינה את מה שהמטופלים עשו. זה הכוח השקט שבכותרת: לא טכנולוגיה, אלא ההרגל הפשוט לומר למישהו, בזמן, שמחכים לו. המעשה עצמו צנוע, ואולי בגלל זה קל כל כך להמעיט בערכו.
תזכורת נראית עניין של מה בכך, אבל היא נשענת על עבודה מינהלית: יומן מדויק, פרטי קשר עדכניים, ההודעה הנכונה לאדם הנכון, ומישהו ששם לב כשתשובה של מטופל דורשת מענה.
את SoliumOS בנינו לעבודה מהסוג הזה, המינהל הקטן והחוזר שסביב הטיפול. הוא מכין את העבודה הזאת בתוך הענן של המרפאה עצמה, וצוות המרפאה מאשר כל צעד. הניסויים שלמעלה בדקו תזכורות, לא את המוצר שלנו, והתוצאה שלהם אינה תחזית לשום מרפאה.
מקורות
- Mohammed H, Rizk MZ, Wafaie K, Ulhaq A, Almuzian M (2019). Reminders improve oral hygiene and adherence to appointments in orthodontic patients: a systematic review and meta-analysis. European Journal of Orthodontics 41(2): 204–213.